<h1>סמ"ג לאוין סימן קכ"ב</h1>
<h2>דף עג.</h2>
חלל ודאי שאינו מספק גרושה הרי הוא כזר ונושא גרושה ומטמא למתים שנאמר אמור אל הכהנים בני אהרן אף על פי שהן בני אהרן עד שיהיו בכהונתם (ע"פ רמב"ם איסו"ב פי"ט הל' י'). כהן זכר הוא שאסור לישא חללה וזונה ולפיכך אסור בגיורת ומשוחררת (לשון רמב"ם שם הל' י"א) ובנבעלה לחייבי כריתות וגם בנבעלה לחייבי לאוין אף ע"פ שאינה זונה הואיל ותפסי בהו קידושין מוכיח בפרק אלמנה (יבמות ס"ח—ס"ט) שאסורה לכהן מזה המקרא דכתיב (ויקרא כ"ב י"ג) ובת כהן כי תהיה לאיש זר היא בתרומת הקדשים לא תאכל, כיון שנבעלה למי שזר אצלה מעיקרא פסולה לכהונה. אבל הכהנת מותרת לינשא [לפסולים] לחלל ולגר ולמשוחרר, כדאמר רב בפרק יש מותרות (יבמות פ"ד ב'), שלא הוזהרו כשירות לינשא לפסולים שנאמר בני אהרן ולא בנות אהרן, וד(ו)רש רבא בפרק עשרה יוחסין (קידושין ע"ג א') הגר מותר לישא ממזרת ומותר לישא כהנת (ע"פ רמב"ם שם). חלל שנשא כשירה זרעו ממנה חללין, כדאיתא פרק בתרא דקדושין (ע"ז א'), וכן בן בן בנו אפילו אחר אלף דור שבן החלל הזכר חלל הוא לעולם, ואם היתה בת אסורה לכהונה שהרי היא חללה, אבל ישראל שנשא חללה הולד כשר ואם היתה בת כשרה לכהונה (ע"פ הל' י"ד שם), וכן ישראל שנשא גרושה [וחלוצה] הבת כשירה לכהונה (בה"ג דף ס"ד ד'). וכן גר שנשא בת ישראל בתו כשרה לכהונה כרבי אליעזר בן יעקב בפרק קמא דבכורים (מ"ה) ובפרק בתרא דקידושין (ע"ז א') ואין הלכה כרבי יהודה שפוסל, מסקינן שם (ע"ח ב') גר שנשא גיורת בתו אסורה לכהן לכתחלה ואם נשאת כבר מותר לקיימה כרבי יוסי.
<h2>דף עז.</h2>
שלא יקח כהן חללה שנאמר (ויקרא כ"א ז') וחללה לא יקחו, ותניא בפרק עשרה יוחסין איזהו חללה זו שנולדה מאיסורי כהונה, וכן אחת מן הנשים האסורות לכהונה שנבעלה לכהן נתחללה, אבל הכהן עצמו שעובר העבירה לא נתחלל, ובין שנבעלה באונס או בשגגה בין כדרכה בין שלא כדרכה משהערה בה נתחללה והוא שיהא הכהן בן תשע שנים ויום אחד ומעלה ותהיה זאת האשה האסורה לו בת שלש שנים ויום אחד ומעלה (רמב"ם איסו"ב פי"ט הל' א'—ב') ואם הוליד ממנה בן בין זה שחללה בין כהן אחר הוולד חלל (שם הל' ג').
<h2>דף עח.</h2>
שלשה חללין הן, חלל מן התורה כאשר בארנו, וחלל ספק מספק גרושה, וחלל של דבריהם מחלוצה שבא כהן עליה שהיא חללה וזרעה מכהן חללים מדבריהם, כדאמרינן בפרק עשרה יוחסין גרושה מדברי תורה חלוצה מדברי סופרים, כל שאינו חלל מן התורה נותנין עליו חומרי כהנים שאינו מטמא למתים ונושא אשה הראוייה לכהן וחומרי ישראל שאינו אוכל בתרומה, ואם אכל או נטמא או נשא גרושה מכין אותו מכת מרדות (ע"פ רמב"ם איסו"ב פי"ט הל' ח' י').
